איסטניסט..

אני: 'וואו! איה עוגה מושקעת!'

האמא: 'כל הדרך נזהרתי שלא תהרס לי..'

התרגשות..

שהנה.. זה הגיע..

סוף סוף מצטלמים!

סמאש קייק..

הסטודיו כבר מוכן ומאובזר,

העוגה מונחת אחר כבוד, וכמובן ילד היומולדת במרכז..!

מתחילה לתקתק תמונות, רגע לפני שהעוגה תהרס..

ותהפך לגוש פרורים בלתי מזוהה..

הילדונצ'יק מתעניין, מסתכל ובודק..

ועדיין לא נוגע..

כמובן שתוך כדי אני מצלמת..

הוא מנסה לשלוח יד לעוגה ו.. נגעל..

מנסה גם ביד השניה..

זה כבר מוגזם! ככה להתלכלך בשתי הידיים?…

מה זה הדבר הדביק הזה??

מיד הוא מנסה לזחול לכיוון אמא..

אבל הידיים דביקיות, נמרחות ומחליקות והוא לא מצליח לזחול נורמאלי..

נס שהצלחנו להנציח כמה תמונות..

כי פה זה נגמר.. הוא כבר ממש מתחיל לבכות.

ואם הוא לא זורם, אז אני זורמת איתו.. ישר למקלחת..!

זהו עכשיו הוא נקי ויש עם מי לדבר..